גמרא
פירוש
וְאַחֲתֵיהּ בֵּי קִבְרֵי וּקְרִי בֵּיהּ אַלְפָּא שִׁפּוּרֵי בְּאַרְבְּעִין יוֹמִין אָזֵיל עָבֵיד הָכִי פְּקַע כַּדָּא וּמִית אַלָּמָא מַאי שִׁפּוּרֵי שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ.
מַאי תְּבָרָא אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה תָּבְרִי בָּתֵּי רָמֵי דְּתַנְיָא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כׇּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:י״ט
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תקל״א:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״א:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תקל״א:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״א:ד׳
ו רמב״ם הלכות אבל י׳:ז׳
רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:י״ח
טור אורח חיים תקל״א:ז׳
טור יורה דעה שצ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״א:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה שצ״ט:ג׳
רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:י״ח
טור אורח חיים תקל״א:ז׳
טור יורה דעה שצ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״א:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה שצ״ט:ג׳
{רי״ף מועד קטן ט׳:}
{בבלי מועד קטן יז ע״ב} מאי שפורי (מי1) שנפרעין ממנו מאי תברי אמר רב יצחק בריה דרב יהודה2 [תברי]3 בתי. תניא רבן שמעון בן גמליאל4 אומר כל מקום שנתנו חכמים [עיניהם בו]5 או מיתה או עוני:
והנזיר והמצורע6: תניא
{רי״ף מועד קטן י׳.}
כל אילו שאמרו מותרין7 לגלח במועד בשלא8 היה להן פנאי אבלאם 9 היה להן פנאי לגלח ולא גלחו אסורין והנזיר והמצורע אע״פ שהיה להן פנאי לגלח ולא גלחו מותרין שלא10 ישהו קרבנותיהן. ואבל שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב11 הרגל מותר לגלח ברגל [דכיון דשביעי שלו בשבת אנוס הוא {פי׳ ר״ח} לפיכך12 מותר לגלח ברגל]13 דקימא לן כאבה שאול דאמר מקצת היום ככולו ויום שביעי עולה לכאן ולכאן כדבענן למימר קמאן14 .
תנו רבנן כל אילו15 שאמרו מותרין16 לגלח במועד מותר17 לגלח בימי אבלן והני מילי בשתכפוהו18 [אבליו]19 אבל לא תכפוהו [אבליו]20 אסור ושאר כל-אדם שתכפוהו [אבליו] הכביד שערו מיקל בתער ולא21 במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא22 [בנתר]23 ולא באהיל24ורוחץ כל גופו בצונן אבל לא25 בחמין כדגרסינן בתעניות26 {בבלי תענית יג ע״א27} אמר ר׳ אבה הכהן משום ר׳ יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של-ר׳ יוסי בר׳ חנינא ורחץ בצונן כל שבעה ואוקימנה28 בשתכפוהו29 [אבליו] :
{בבלי מועד קטן יז ע״ב-יח ע״א} תנו רבנן כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אמרו30 אסור ליטול צפרנים31 במועד דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי מתיר וכשם שאמרו אסור לגלח בימי אבלו כך אמרו32 אסור ליטול צפרניו33 בימי אבלו דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי מתיר34 אמר עולא [הלכתא כר׳ יהודה באבל והלכתא כר׳ יוסי במועד ושמואל אמר]35 הלכה כר׳ יוסי בזה ובזה דאמר שמואל הלכה כדברי המקיל36 באבל {כפי׳ ר״ח} וקימא לן כשמואל37. ולא שנא צפרנים38 דיד ולא שנא צפרנים39 דרגל40 כולהו שארו41 מיהו הני מילי בשניו42 אבל בגנסטר43 אסור דאמר ר׳ חייה בר אשי44 א״ר אשי אמר רב בגנסטר אסור וחזינן למקצת רבואתא {ר״ח} דאמרי דוקא בתוך שלשים אבל בתוך שבעה אסור ואנן לא סבירא לן הכי אלא אפילו בתוך שבעה שרי והני מילי בימי אבלו אבל במועד אפילו בגנסטר מותר45. ואיכא מאן דאמר דבמועד נמי בגנסטר אסור ומיתי ראיה מיהא דאמר רב שימי בר אבה הוה קאימנא קמיה דר׳ יוחנן בבי מדרשא46 בחולא47 דמועדא ושקלינהו לטופריה בשיניה וקאמ׳ מדשקלינהו בשיניה שמע מינה דבגנסטר אסור ואנן לא סבירא לן הכי דאי סלקא דעתא דבגנסטר אסור אדאמ׳ שמע מינה תלת הוה ליה48 למימר שמע מינה ארבע ונימני לה49 בהדיהו ומדלא אמ׳ הכי שמע מינה דבגנסטר מותר והאי דשקלינהו (לטופריה50) בשניה משום דהוה קאיי51 [בבי] מדרשא52 דליכא גנסטר ולהכי לא חשב53 לה בהדיהו ולהכי נמי54 איצטריך למימר דהוה55 קאיי בבי מדרשא56 דלא57 תגמר מיניה [דבגנסטר אסור הילכך לא גמרינן מינה]58 אלא הנהו תלת בלחוד דגמרי רבנן ותו לא מידי59 .מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
והנזיר והמצורע6: תניא
{רי״ף מועד קטן י׳.}
כל אילו שאמרו מותרין7 לגלח במועד בשלא8 היה להן פנאי אבל
תנו רבנן כל אילו15 שאמרו מותרין16 לגלח במועד מותר17 לגלח בימי אבלן והני מילי בשתכפוהו18 [אבליו]19 אבל לא תכפוהו [אבליו]20 אסור ושאר כל-אדם שתכפוהו [אבליו] הכביד שערו מיקל בתער ולא21 במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא22 [בנתר]23 ולא באהיל24
הערות
1 מי: חסר ב-גט , כ״י נ , דפוסים, ר״ח.
2 יהודה: חסר בדפוס קושטא . כ״י נ : ״יצחק״.
3 תברי: גט , כ״י נ , דפוסים, ר״ח. כ״י א : ״תרבי״.
4 בן גמליאל: חסר ב-גט .
5 עיניהם בו: גט , דפוסים, כבר״ח, וכן לשון אותו המאמר בנדרים שהביא רבינו לעיל. כ״י א : ״בו עיניהם״. כ״י נ : ״את עיניהם״.
6 גט ממשיך: ״והיוצא מטמאתו לטהרתו״.
7 מותרין: וכן ר״ח, כלשון הברייתא שלאחריה. גט , כ״י נ , דפוסים: ״מותר״.
8 בשלא: וכן גט , ר״ח. כ״י נ : ״שלא״. דפוסים: כשלא .
9 אם : כ״י נ , דפוסים. חסר בכ״י א , גט , כ״י פריס , וכן חסר בר״ח.
10 שלא: גט : ״ושלא״.
11 להיות בשבת ערב: כ״י נ : ״ערב שבת וערב״.
12 לפיכך: כ״י נ : ״ולפיכך״.
13 דכיון... ברגל: גט , כ״י נ , דפוסים. חסר בכ״י א , שמא חמת הדומות.
14 לקמן בפרקנו (דף יא ע״א), רק בנוסח שבכ״י א שם.
15 אילו: חסר בכ״י נ .
16 מותרין: כ״י נ : ״מותר״.
17 מותר: כ״י נ , דפוסים: ״מותרין״.
18 בשתכפוהו: גט : ״שתכפוהו״. דפוסים : כשתכפוהו .
19 אבילות: כ״י נ , דפוסים: ״אבליו״, כבר״ח.
20 אבליו, אבליו: כ״י נ , דפוסים, וכן בר״ח. כ״י א : ״אבילות״. וכן בכל מקום שם.
21 ולא: כ״י נ : ״אבל לא״.
22 אבל לא: כ״י נ : ״לא״. דפוסים, ר״ח: ״ולא״.
23 בנתר: כ״י נ , דפוסים. כ״י א (משובש): ״בתנר״.
24 באהיל: וכן כ״י פריס : ״באהל״, כבה״ג (כ״י וטיקן דף 122א לפני הגהה), תשובות ר׳ נטרונאי גאון (עמ׳ 599), ובערוך (אהל ב׳). ראה רי״ף שבועות ב (הלכות נדה דף ו ע״א), בבלי זבחים פח ע״א. גט , כ״י נ , דפוסים: ״בחול״, וכן ר״ח, כבשאילתות (לז) ובה״ג שם אחרי הגהה, וברמב״ם (אבל ו:יג). בריצ״ג מובא שניהם, ראה בתענית יג ע״א.
25 אבל לא: כ״י נ : ״ולא״.
26 בתעניות: גט , כ״י נ , דפוסים: ״בתענית״.
27 מובא גם בריצ״ג בעניין זה, באותה לשון סיכום.
28 ואוקימנה: כ״י א : ״ואוקינה״ כבכל מקום שם.
29 בשתכפוהו: וכן גט . כ״י נ : ״כשתכפוהו״. דפוסים: שתכפוהו .
30 אמרו: חסר בכ״י נ , כפי שחסר בה״ג ור״ח.
31 צפרנים: כך בכל כה״י, בה״ג ור״ח. דפוסים: צפרניו .
32 כך אמרו: נראה שחסר ב-גט .
33 צפרניו: מותאם ל-״אבלו״. כ״י א לפני הגהה: ״צפרנים״, כברישא.
34 וכשם שאמרו... מתיר: חסר בכ״י נ , כנראה מחמת הדומות.
35 הלכתא... אמר: גט , כ״י נ , דפוסים. נשמט בכ״י א מחמת הדומות.
36 המקיל: כ״י נ : ״המקל״. גט , דפוסים: ״המיקל״.
37 כשמואל: כ״י נ : ״כותיה דשמואל״.
38 צפרנים: דפוסים: צפרניו .
39 צפרנים, צפרנים: כך בכל כה״י ור״ח. דפוסים: צפרניו .
40 דיד, דרגל: גט : ״ביד, דרגל״ (כבה״ג כ״י: ״ביד, ברגל״). כ״י נ : ״של יד, של רגל״.
41 שארו: כ״י נ : ״שרי״.
42 בשניו: היתר דוקא בשיניים כבה״ג, כפי שמשתמע ממעשה ר׳ יוחנן בגמרא כאן, כפי שמפרט במאמר הסמוך. כ״י נ : ״בשנוי״. ברמב״ם היל׳ אבל (ה:ב) לאו דוקא בשיניו, אלא בכל דרך שאינו בכלי.
43 בגנסטר: כצ״ל בכ״י א , כפי שהעתיק בכל מקום בהמשך. וכן גט , כ״י נ . דפוס קושטא : בגינסתיר . דפוסים : בגנוסתרי . וכן בהמשך שם. (ר״ח, ומשם בערוך: ״נגוסטר״).
44 בר אשי: חסר ב-גט .
45 מותר: כ״י נ : ״שרי״. סברת רבינו כבה״ג.
46 מידרשא: וכן כ״י פריס , כבר״ח, ריצ״ג. דפוסים: כנישתא .
47 בחולא: דפוסים : בחולו .
48 ליה: חסר בדפוסים .
49 לה: דפוסים: ליה .
50 לטופריה: חסר ב-גט , כ״י פריס , דפוסים.
51 קאיי: חסר בדפוסים.
52 בבי מדרשא: גט , כ״י פריס . כ״י א : ״בי מדרשא״. דפוסים: בבי כנישתא .
53 חשב: גט : ״קא חשיב״.
54 נמי: חסר בדפוסים.
55 דהוה: דפוס קושטא : ״משו׳ דהוה״.
56 מדרשא: דפוסים: כנישתא .
57 דלא: דפוסים : משום דלא .
58 דבגנסתיר... מינה: גט , כ״י פריס , דפוסים (שם: ״... מיניה״). חסר בכ״י א , כנראה חמת הדומות.
59 ואיכא מאן דאמר דבמועד... שרי: חסר בכ״י נ . בכ״י א נוסף כאן קטע שנראה כלישנא אחרינא למאמר זה: ״והא דאמרינן אמ׳ רב שימי בר אבא הוה קאימנא קמיה דר׳ יוחנן בבי מדרשא ושקלינהו לטופריה בשניה לאו למימר גנסטר הוא (אולי צ״ל: אסור) אלא דלא הוה ועוד או למיסר גנסטר קאמ׳ הוה ליה למימר שמע מנה ארבע ולמניה בהדי תלת ומדלא מניה שמע מינה דבגנסטר נמי שרי״ חסר בכ״י פריס , דפוסים.
הערות
Gemara
Peirush